<h1>ספר המקח והממכר לרב האי גאון — שער הראשון הכסף מתוך השער הי"ג</h1>
<h2>דף יד:</h2>
ולענין אכילת פירות השדה בנותן מקצת דמים אתה מוצא ד' דרכים. הדרך הא' בנותן מקצת דמים כגון דאמר מוכר ללוקח קני שעור זוזך שנתת נמצא שניהם מותרים בפירות לוקח אוכל פירות השדה כשעור מה שנתן ומוכר אוכל שאר הפירות [ב"מ ס"ה ע"ב]. הדרך הב' בנותן מקצת דמים היכי דמי כגון שאמר לו מוכר ללוקח לכי מייתית קני מעכשיו, כל הפירות לשניהם אסורים אהני מעכשיו ללוקח שאין המוכר רשאי לאכול כלום אהני לכי מייתית למוכר שאין הלוקח רשאי לאכול כלום וצריכין להוציא את הפירות מיד שניהם וינתנו ע"י שליש אם מקיים הלוקח את תנאו (כותבים) [נותנים] לו את הפירות ומותרים לו ואם לא קיים לא קנה לוקח פירות וינתנו למוכר ומותרים לו. הדרך הג' בנותן מקצת דמים דא"ל מוכר ללוקח לכי מייתית קני ולא א"ל מעכשיו דכה"ג המוכר מותר והלוקח אסור דהא לא הקנה לו את הפירות והוה ליה אסמכתא מאחר דלא א"ל מעכשיו וקימ"ל דאסמכתא לא קניא. הדרך הד' בנותן מקצת דמים דא"ל מוכר ללוקח ארעא קני מהשתא וזוזי נהוו הלואה גבך דכה"ג לוקח מותר ומוכר אסור דכיון דהוו זוזי הלואה לגבי לוקח, אלו אכיל מוכר פירי הוה ליה רבית. אלו ד' דרכים לענין אכילת פירות לנותן מקצת דמים וכדגר' [שם] מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמים וא"ל מוכר ללוקח אימתי שתרצה הבא מעות וטול את שלך אסור. מי אוכל פירות רב הונא אמר מוכר אוכל פירות ורב ענן משרשיא אמר משלשים את הפירות ול"פ הא דא"ל לכי מייתית קני הא דא"ל לכי מייתית קני מעכשיו ותני רב ספרא ברבית דבי ר' חייא פעמים ששניהם מותרים פעמים ששניהם אסורים פעמים לוקח מותר ומוכר אסור פעמים מוכר מותר ולוקח אסור עני רבא בתרי' שניהם מותרים דא"ל לכי מייתית קני שיעור זוזך שניהם אסורים דא"ל לכי מייתית קני מעכשיו מוכר מותר ולוקח אסור דא"ל לכי מייתית קני. לוקח מותר ומוכר אסור דא"ל ארעא קני מעכשיו וזוזי להוו הלואה גבך. על אלו הדרכים כלן נקנה הקרקע בכסף. ואף עבד כנעני כקרקע הוא ונקנה בכסף כדגר' [קידושין כ"ב ע"ב] עב"כ נקנה בכסף ובשטר ובחזקה והקישו הכתוב לשדה אחוזה שנאמר [ויקרא כ"ה] לעולם בהם תעבודו [קידושין י"ד ע"ב] ואף עבד עברי נקנה בכסף דכתיב מכסף מקנתו.
<h2>דף כב:</h2>
ולענין אכילת פירות השדה בנותן מקצת דמים אתה מוצא ד' דרכים. הדרך הא' בנותן מקצת דמים כגון דאמר מוכר ללוקח קני שעור זוזך שנתת נמצא שניהם מותרים בפירות לוקח אוכל פירות השדה כשעור מה שנתן ומוכר אוכל שאר הפירות [ב"מ ס"ה ע"ב]. הדרך הב' בנותן מקצת דמים היכי דמי כגון שאמר לו מוכר ללוקח לכי מייתית קני מעכשיו, כל הפירות לשניהם אסורים אהני מעכשיו ללוקח שאין המוכר רשאי לאכול כלום אהני לכי מייתית למוכר שאין הלוקח רשאי לאכול כלום וצריכין להוציא את הפירות מיד שניהם וינתנו ע"י שליש אם מקיים הלוקח את תנאו (כותבים) [נותנים] לו את הפירות ומותרים לו ואם לא קיים לא קנה לוקח פירות וינתנו למוכר ומותרים לו. הדרך הג' בנותן מקצת דמים דא"ל מוכר ללוקח לכי מייתית קני ולא א"ל מעכשיו דכה"ג המוכר מותר והלוקח אסור דהא לא הקנה לו את הפירות והוה ליה אסמכתא מאחר דלא א"ל מעכשיו וקימ"ל דאסמכתא לא קניא. הדרך הד' בנותן מקצת דמים דא"ל מוכר ללוקח ארעא קני מהשתא וזוזי נהוו הלואה גבך דכה"ג לוקח מותר ומוכר אסור דכיון דהוו זוזי הלואה לגבי לוקח, אלו אכיל מוכר פירי הוה ליה רבית. אלו ד' דרכים לענין אכילת פירות לנותן מקצת דמים וכדגר' [שם] מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמים וא"ל מוכר ללוקח אימתי שתרצה הבא מעות וטול את שלך אסור. מי אוכל פירות רב הונא אמר מוכר אוכל פירות ורב ענן משרשיא אמר משלשים את הפירות ול"פ הא דא"ל לכי מייתית קני הא דא"ל לכי מייתית קני מעכשיו ותני רב ספרא ברבית דבי ר' חייא פעמים ששניהם מותרים פעמים ששניהם אסורים פעמים לוקח מותר ומוכר אסור פעמים מוכר מותר ולוקח אסור עני רבא בתרי' שניהם מותרים דא"ל לכי מייתית קני שיעור זוזך שניהם אסורים דא"ל לכי מייתית קני מעכשיו מוכר מותר ולוקח אסור דא"ל לכי מייתית קני. לוקח מותר ומוכר אסור דא"ל ארעא קני מעכשיו וזוזי להוו הלואה גבך. על אלו הדרכים כלן נקנה הקרקע בכסף. ואף עבד כנעני כקרקע הוא ונקנה בכסף כדגר' [קידושין כ"ב ע"ב] עב"כ נקנה בכסף ובשטר ובחזקה והקישו הכתוב לשדה אחוזה שנאמר [ויקרא כ"ה] לעולם בהם תעבודו [קידושין י"ד ע"ב] ואף עבד עברי נקנה בכסף דכתיב מכסף מקנתו.
<h2>דף כז.</h2>
וד' דרכים עוד אחרו' אתה מוצא בכסף כגון שנתן מקצת דמים השלשה מהם יתן מקצת הדמים ויקח כל הקרקע כלו ואין יכול לחזור במה שנשאר, והרביעי אם נתן מקצת דמים לא קנה אלא כנגד מעותיו. הדרך הראשון כגון שקנה ממנו שדה באלף זוז ובשעת מעשה התנה עמו לתת לו המחצה ולהיות המחצה חוב עליו וכך עשה נתן לו חמש מאות זוז והשאר העמיד עליו בחוב עליו לזמן שפסק עמו או לזמן סתם קנה כדגר' [ב"מ ע"ז ע"ב] רשבג"א מלמדים אותן שלא יחזרו כיצד כותב לו אני פלוני בן פלוני מכרתי שדה פלונית לפלוני באלף זוז ונתן לי ת"ק זוז קנה ומחזיר לו את השאר לאחר כמה שנים. הדרך הב' כגון שמכר לו קרקע באלף זוז ובשעת מעשה לא התנו ביניהם שימתין עליהם במחצית הממון או שלא ימתין אלא שעשה המעשה סתם ונתן לו מהם ת"ק זוז אבל שתק המוכר ולא תבע השאר כדרך כל המוכרים לפי שהוא מאמין עליו ולא נפיק ועייל אזוזי מהניא ליה אותה שתיקה וקנה כדגר' [שם] וכי לא כתב הכי לא קני והתניא הנותן ערבון לחברו וא"ל אם אני חוזר בך הרי ערבוני מחול לך והלה אומר אם אני חוזר בך אכפול לך ערבונך נתקיימו התנאים דברי ר' יוסי רי"א דיו שיקנה כנגד ערבונו ארשב"ג אמתי בזמן שא"ל ערבוני יקון אבל מכר לו שדה באלף זוז ונתן לו מהם ת"ק זוז קנה ומחזיר לו את השאר לאחר כמה שנים והיכא אמרת לעילא כותב טעמא דכתיב הא לא כתיב לא קני ופרקינן לא קשי' הא דנפיק ועייל אזוזי התם הוא דבעי כתיבה הא לא נפיק ועייל אזוזי לא בעי כתיבה וקני וכדאמר רבא האי מאן דמזבין מידי לחבריה עייל ונפיק אזוזי לא קני לא עייל ונפיק אזוזי קני. הדרך הג' לנותן מקצת דמים כגון שמכר שדהו מפני רעתה באלף זוז ונתן לו מהם ת"ק זוז והוא בשעת הקני' לא התנה עמו שימתין לו אפילו שעה אחת ועוד דנפיק ועייל אזוזי אפ"ה קנה כדגר' [שם] ההוא גברא דזבן חמרא לחבריה פש ליה חד זוזא וקא עייל ונפיק יתיב רב אשי וקא מבעיא ליה כה"ג מאי א"ל רב מרדכי לרב אשי הכי אמרינן משמיה דרבא לא קני וא"ל רב אחא ברי' דרבא לרב אשי והא אמרינן משמיה דרבא קני א"ל תתרגם במוכר שדהו מפני רעתה. אלו שלשה דרכים אעפ"י שלא נתן אלא מקצת דמים קנה את כלה. הדרך הד' שאם נתן מקצת דמים לא קנה אלא כנגד מעותיו כגון שאין שם א' משלשה (שערי) [דרכים] האמורים למעלה והיכי דמי כגון שמכר שדהו ולא מפני רעתה וגם לא התנה להמתין עליו בשעת המעשה וקעייל ונפיק אזוזי ונתן לו מקצת מעותיו ונשאר אצלו המקצת קנה מן השדה כנגד מעותיו כדגר' [קידושין כ"ז ע"א] אמר רבא לא שנו אלא שנתן לו דמי כולה אבל לא נתן לו דמי כולה לא קנה אלא כנגד מעותיו נמצא ששניהם יכולים לחזור במה שלא שקל. ואם חזר א' מהם במה שלא שקל ידו על התחתונה אף במה ששקל כדגר' [שם] כל החוזר בו ידו על התחתונה כיצד מכר שדהו לחברו באלף זוז ונתן לו מהם ת"ק זוז בזמן שהמוכר רוצה לחזור ולא לוקח ידו על התחתונה ויד לוקח על העליונה רצה אומר לו תן לי מעותי או קרקע כנגד מעותי ומהיכן מגבהו מן העדית וכו'. אלו ד' דברים שהזכרנו בנותן מקצת דמים לענין קניית גוף השדה כמו שפי'.
